גבר הולך לעיבוד...


מיהו הגבר החדש בעיבוד מודרני, ועד כמה קשה "לשאת בנטל" מודל הגבר החדש?


דרוש גבר.



בעל ידי זהב, הנדי מן שיודע לנסר, לנגר, לשפץ, לעבוד בגינה ולקדוח דיבלים לקירות.

בעל לב זהב, שיודע להקשיב, להכיל, להבין, לתת, לפרגן, להעניק, ולהגיד את הדבר הנכון במקום הנכון.

בעל מסוגלות רגשית לבכות, לדעת לבקש עזרה, לדבר על רגשות, על תסכולים פשוט לדבר!

בעל מסוגלות לפרנס ביד רחבה, להיות לארג', לדאוג לפרנסת המשפחה,

להיות אבא פעיל שהולך לאסיפות הורים, מלמד מקשיב ומכיל סוגיות בהורות.

להיות בעל דעה, אסרטיבי נחוש מוביל ושיודע להוביל עם או בלי GPS.

וכל זה בבנאדם אחד. מבולבלים? גם אני....



הימים ההם, שמודל הגבריות היה ברור, מראים סימנים ברורים לנסיגה חד צדדית, והדרישה להיות גבר לפי המודל החדש, מטלטלת את האידאולוגיה הגברית המסורתית ויוצרות את מה שמכונה בספרות המקצועית "משבר הגבריות".


מצד אחד, גברים עדיין מתחנכים על-ידי המוסדות החברתיים להיות קשוחים, חזקים ועוצמתיים, ונחשפים לתוכן ברור מיהו גבר, מושיע, פעיל, (סמי הכבאי, בוב הבנאי תומס הקטר), עם משחקי מחשב, וסרטים,עולם גברי חד גוני. ומצד שני הם מתבקשים להיות רגישים ויותר ומכילים על-ידי הקהל הנשי והחברה בכלל.


התרגלנו לראות גברים מטופחים. זה כבר לא חדש בנוף, שגרת טיפוח גברית נתפסת כאקט לגיטימי, אפילו נדרש, המודעות למראה הכוללת שגרת טיפוח וניפוח איננה שמורה לנשים בלבד . כל אלה הם תוצר ישיר של הגבר החדש המודרני. הנדרש להיות הכל מהכל. ועם את זה הצלחנו להכיל ולקבל, איך זה יכול להיות שאצל גברים עדיין יש פער בין המסוגלות החיצונית לפנימית?

אם נתייחס למודל הגברי החדש, "הנדרש", נראה כי המודל בתודעה קיים, אך גברים נתקלים בקושי רב להתמודד עם הפן הרגשי.


קבוצות והתאגדויות נשים היו מאז ומתמיד מקום ברור בו יוכלו לפתח שיח עמוק ומעמיק, יש אלפי קבוצות תמיכה, קהילות נשים בהן הנושא הוא אישה, קריירה, אמהות, חברות, צרכנות, ועוד כהנה והנה, לעומת מעט מאוד קבוצות גברים פעילות, הייעודיות רק לגברים, המאופיינות בתמיכה רגשית,

למה? מה יש אצל גברים שאינם מסוגלים לתת ביטוי רגשי משמעותי למתחולל בנפש?


מאות מחקרים נעשו על ההבדלים בין גברים לנשים מצאו כי גברים חושבים אחרת מנשים, והשפעת ההורמונים הגבריים היא כזאת שאינה מפנה מקום לעיסוק בתחומים שאינם באוטומט. (גברים ביצועיסטים, אנליטיים, עוסקים בקיים על פני השטח, לעומת נשים המסוגלות לראות באופן רב שכבתי). אז האם המסוגלות קשורה רק בהורמונים? כנראה שלא, היות ויש לא מעט מודלים גבריים המביאים מסוגלות רגשית כלשהי.

יתרה מכך, גברים המתקשים להתמודד עם רגשות יבחרו בסוג כלשהו של התמכרות. מה זה אומר? במצב בו הוא חש מתח, כעס, תסכול, ידליק סיגריה, יעשן ג'וינט, יצא לספורט ( במקרה הטוב), יגיב באלימות (במקרה הרע), התמכרות למסכים, לאלכוהול וכן הלאה, באופן כזה שהדרך להתמודד עם המצב הרגשי תעמוד מול המפלט הנוח והבטוח. והכל נעשה באוטומט. ומכאן הקושי לזיהוי הצורך וחיבור למטען הרגשי.

הדרך של הגבר להתמודד עם המצב החדש, אינה פשוטה, אך יש היום קבוצות הנותנות מענה לצורך זה

( ע"ע שיווה, אבא פגום).

גבר שיעז לעמוד מול אשתו, לא בכוחניות אלה במסוגלות לבקש עזרה, להבין שהמקום שלו היום אינו רק לתלות מנורה, או לקדוח דיבל, שהחוזקה שלו נמדדת בצורך לבקש עזרה, תתקבל בהבנה ובאמפתיה גדולה הרבה יותר ותצור שיח פתוח ותקשורת בריאה הרבה יותר.


מה אני בעצם אומרת?

הדרך לגיבוש העמדה הגברית בחברה המודרנית רחוקה מלהיות ברורה, ועם והתחזקות המעמד הנשי, המקום של הגבר לא הולך ונעשה ברור יותר.

המרחק בין לצאת לרוץ, לשתות אלכוהול ולהדליק סיגריה לבין התמודדות עם הרגשות לא חייב להיות גדול כל כך .

המציאות מחייבת התייחסות שונה, וההתמודדות בחיי היום יום עם המצב החדש דורשת מסוגלות לג'נגל בין כל העולמות. קריירה, לצד אבהות, משפחה לצד זוגיות, חברים לצד פנאי, זה אפשרי? לא בטוח, אבל בהחלט ייתן מקום לפתיחה מחודשת של מודל הגבריות אליו מתווספת חוויות רגשיות. שווה לנסות.


יש כאן שתי אפשרויות בחירה.

האחת, להתמודד עם המקום החדש, לשאול שאלות, לחקור, להעז להתמודד עם הרגשות ולא לברוח מהם ובמידה ונתקלים בקושי לדעת לבקש עזרה.

והשנייה, להיצמד למוכר הוותיק, לא להגיב לשינויים סביב ולהיתקע במקום בו החברה מצפה לראות את אותו שינוי .

מה תהיה בחירתך?

163 צפיות