ציפיות ל ❤2020

איך להפסיק 90% מהריבים בזוגיות...

בואו נתחיל שציפיות יש לכריות. נמשיך עם אני לא מצפה כדיי לא להתאכזב ונוסיף עם ציפיות לא הולכים למכולת. יש לא מעט קלישאות סביב המילה ציפיות, ולא סתם.

ציפייה היא הצורך שלי שיכירו ברצון להשיג את מבוקשי.

"אני מצפה שאתה חוזר הביתה, לא תשכב על הספה ולא תעשה כלום".

"אני מצפה, שתעזור לילד שלנו עם שיעורי הבית".

"אני מצפה שתביא פרחים לשבת."

שמתם לב איזו מילה חוזרת על עצמה? נכון. "אני. "



בין בני זוג, הרבה מהמחלוקות והריבים עומדים על התנגשות בין ציפיות.

כיצד אני רואה את ההתנהלות בבית וכיצד בן הזוג רואה. בדרך כלל הראיה היא שונה, אבל לא רק בבית, אלא גם בקריירה, בבילוי שעות הפנאי, וכמובן בזוגיות. אם תשימו לב, זה לא שאתם לא חושבים בגדול אותו הדבר. אחרת לא הייתם יחד. שנייכם מאמינים שבית נקי ומסודר נעים יותר מבית מלוכלך ומבולגן, רק שהדרך לקיים את האני מאמין הזה שונה לגמרי. אחד יהיה יותר אקטיבי והשני פחות, אחד יעשה הכל כדיי לשמור על הבית נקי והשני פחות. מה זה אומר? האם האחד פחות מתחשב מהאחר? האם האחד לא רואה את הצורך של השני? התשובה היא לא, למרות שהציפיה היא שכן ומכאן מגיעות ההתנגשויות. אבל אני רוצה להציע קו מחשבה אחר לגמרי.

אל. או באנגלית DO NOT. מה זאת אומרת? אל תצפי. ולפני שאת מרימה גבה המשיכי לקרוא עוד קצת...

מהיום הראשון שהכרנו אני בציפיה שהוא יחזר, יבשל, ינקה יפנק, יקנה, ישים לב לפרטים ובכלל יבין על מה אני חושבת. ברור לא? והוא כנראה עמד בכל הציפיות האלה... בכל זאת רצה לעשות עליך רושם לכבוש את ליבך וזה כנראה הצליח לו. אז מה קרה בדרך?

החיים עצמם, דינאמיות, ילדים, שינויים בקריירה הובילו לכך שהעשיה, המחשבה והראיה השתנתה.


ומה עם הציפייה של הצד השני ?

"כן, אני מצפה לחזור מהעבודה ולשבת כל הספה."

"כן, אני מצפה שתעירי אותי כל בוקר בנשיקה."

"כן, אני מצפה לצאת רק עם החברים שלי."

איך מצליחים לשלב זוגיות שיש לכל אחד ציפיות ושכל אחד מבקש שיכבדו את הציפיות שלו?

ראשית, יש להבין שלכל אחד יש עולם ציפיות שונה הנשען על מערכת צרכים שונה.

מה שאני זקוקה לו אינו בהכרח הצורך שלך, ולהיפך.

כמה קשה לראות את הצד השני שאינו חושב כמוך! איך זה יכול להיות שאנחנו שותפים לאותו בית, מגדלים יחד את הילדים אבל חושבים שונה ורואים שונה את התמונה?

זה בדיוק העניין. בכל ויכוח נקודת ההנחה היא שאני צודקת. ברור שאני צודקת, אבל כדיי לחיות חיי זוגיות בריאים אני צריכה להיות גם חכמה.

להיות חכמה אומר שאני צריכה לבחור את הקרבות שלי. מה זה אומר? שלא בכל עניין, ארוע, או סיטואציה אני קובעת את החוקים. להבין שלהיות חכמה אומר שיש כאן עוד צד, שלם, שיכול לעשות את אותו הדבר רק בדרך שונה.

נניח, והוא חוזר הביתה מהעבודה, ומתיישב על הספה.

בבית, המולת ילדים, חברים של הילדים, ערימה של כביסה לקיפול באמצע הסלון, כלים בכיור, ארוחת ערב על הפרק, מקלחות וקבעת לצאת עם חברות.

נשמע מוכר? אחלה. עכשיו, מה הציפייה שלך שיקרה?

1. שייראה מה קורה בבית ואפילו לא יתיישב על הספה אלא ישר ייכנס לעניינים.

2. שישאל מה צריך לעשות, ויתחיל לעשות משהו

3. שיישאר לשבת על הספה

4. שתבואי ותגידי בקול מה צריך לעשות.

אם הציפיה שלך שיקרה תשובה 1-2, אני אומרת מראש השאירי את הציפיות לכריות.

אבל אם את מבינה שיש כאן מישהו שרואה את הדברים אחרת ממך (כן, הכל יכול לחכות, אני חייב עשר דקות לנוח אחרי העבודה), אז אני מבטיחה שאתם הולכים לחסוך 90% מהריבים שלכם.

ובשלב הבא, אחרי שאת מבינה הוא צריך את העשר דקות שלו, תגשי ותגידי בקול ובאופן ברור מה את רוצה שיקרה. או איך את רואה את הערב מתנהל מכאן והלאה. יכול להיות שיעוד בציפייה שלך ויכןל להיות שלא. מה שבטוח, שלא תניחי שבן הזוג יודע מה את מצפה שיקרה.

תדרשי מעצמך את מה שאת רוצה שיקרה, תצפי מעצמך לעשות את כל מה שאת מצפה שבן הזוג שלך יעשה.

לצד רשימת הציפיות שלך מבן הזוד, שתאלי את עצמך מה את עושה מתוכן והאם הציפיות שלך מתאימות ליכולות ולצרכים שלו.

דברו על זה. מתוך מקום שיש פה עוד מישהו שלא חושב כמוך, לא רואה את הדברים כמוך ובעיקר עם רמת מסוגלות אחרת משלך.



2020 תהיה שנה זוגית טובה הרבה יותר. 🍾🍷

אגב, אנקדוטה נחמדה – באנגלית המונח 20/20 מציין ראיה מצויינת. בעברית אומרים 6/6.

פקחו את העיניים לקראת השנה החדשה המביאה עמה ראייה מצויינת. 2020.

שנה אזרחית טובה!