השבוע נכנסתי לטויס אר אס לקנות מתנה.
שבוע לפני פורים, החנות עמוסה תחפושות, פאות, שרשראות, איפור, אביזרים ושפע שלם המציע לך "בוא, תהיה הכי דומה למישהו אחר".
אני שומעת מאחוריי אמא אומרת לבן שלה, בן שבע בערך, "מה? כולם מתחפשים! איך זה יכול להיות שאתה לא מוצא פה משהו להתחפש אליו?" עונה לה בן השבע: " אני פשוט לא רוצה להתחפש!!"
והאם ממשיכה בשלה: "הנה, יש פה כל כך הרבה ממה לבחור אני בטוחה שאתה תמצא משהו".
כאב לי על האמא, ויותר כאב לי על הילד. יש פה כל כך הרבה פרמטרים חינוכיים לא נכונים, דרך לימוד שגויה והתעקשות מיותרת.
אבל אני לא אדבר על המעשה החינוכי, אלא על הצורך שלנו להתאים עצמנו לנורמות חברתיות, ויותר מזה על עמידה על שלך.
מי לא רוצה לפעמים להיות בנעליים של אחר? כמה פעמים יצא לנו לדמיין את החיים שלנו בבית אחר, במקום אחר בעולם, זה בעצם להגיד אני רוצה להתחפש למישהו אחר.
לעיתים יש לנו את הצורך לחפש אסקפיזם.
אני יכולה להבין למה יש כאלה שפשוט לא מתחברים לזה.
אני זה אני.
מתי כן נדרש לשחק את המשחק ולהיות קצת מישהו אחר? מתי חשוב לעמוד על שלך ומתי להתאים עצמי לנורמות חברתיות?
בזוגיות אנחנו מתבקשים להיות הכי אנחנו. אחרי הכל להיות עם אדם לתקופה ארוכה מאושרת וטובה תתאפשר רק אם נהיה אנחנו.
ויש מי שמרחיק ואומר, מי שירצה להיות איתי יאהב אותי בגלל מי שאני. אוקי. ברור,
אבל! ופה נכנס אבל גדול, זה לא מספיק. מה עוד נדרש חוץ מלהיות אני?
לראות את עצמי דרך הענייים של בן זוגי.
לחיות ביחד, בשיתוף דורש התגמשות יומיומית, גמישות מחשבתית, גמישות במרחב הפעולה שלי ובדרך בה אני תופסת את עולמי.
מה זה בעצם אומר?
דקה לפני שננסה לעלות רעיון חדש העשוי להיות שנוי במחלוקת, אני מציעה להתחפש לאדם הנמצא מולך ולהבין את הטיעונים שלו.
זאת אומרת לחשוב כמוהו. לחשוב כאילו הוא היה מציע את ההצעה, או הרעיון.
כך תשיגו שני דברים:
האחד, שתצליחו לשכנע את מי שעומד מולכם ברעיון החדש, היות והדרך בה תציגו אותו תהיה לפי צורת החשיבה של האחר. השני, תמנעו קונפליקט.
הנורמות החברתיות מובילות אותנו באופן כמעט מיידי להתנצחויות על אגו, על מי יותר צודק, מי יותר חכם, מי יותר יפה, ובכלל למי יש יותר גדול.
אני יודע הכי טוב מה נכון, הדרך שלי היא הנכונה, המחשבה שלי היא הטובה ביותר ובכלל שווה לך להקשיב למה שיש לי להגיד.
נורמות נקבעו כי הן מעשה של הרוב. אבל, לא תמיד מה שמתאים לרוב מתאים גם לך.
אני מאמינה גדולה ומבחינתי זאת דרך חיים, להיות מאושר בחלקך, להנות מהיש ולא להילחם להשיג את מה שאין. לטפח את הקיים, להשקיע הרבה בעצמי, כי אם אני אהיה מאושרת כל הסביבה שלי תהיה גם.
אושר, מעבר להיותו גנטי, גם מדבק.
כדיי לייצר מערכת יחסים מאושרת, לעיתים נדרש להתחפש. לא לשנות את האופי שלך, אבל לשנות ולו במעט את הדרך בה אני חושב או תופס את העולם.
במיוחד לחג פורים. תתחפשו. זה עשוי להביא לשינוי חיובי.
חג שמח!
ענת סלע (MA)
מטפלת זוגית
מאמנת למציאת זוגיות