כחלק מעבודתי השוטפת עם רווקות, אחד התסכולים החוזרים על עצמם הן ענין ה"נשארתי לבד" כולן סביב התחתנו ואין עם מי לצאת ולבלות. ובכן, אני קוראת לכל מי שנמצאת בזוגיות לעשות את הצעד הבא: קחי לך חברה רווקה וצאי לדרך
הבלוג הפעם מוקדש לחברות הנשואות. כן, את. שבזוגיות. בין אם הוא כבר כרע ברך, אוטוטו, או שכבר הלכה לך לאיבוד הטבעת...
אז חברה נשואה הקשיבי נא
זוהי התוכנית השנתית עד שיפול הבחור עבורי. עד אז... כל מה שנותר לך לעשות הוא להיות חברה. איך? ככה:
*
קחי לך ערב חופשי אחד בשבוע. יותר מדיי? שבועיים... קחי אותי איתך לפאב השכונתי, (גם אני אני אגיד לך איפה הכי נכון היום לשבת), שם נשב על הבר, נקשקש, נשתה משהו.
אותך, כל המסביב לא יעניין, אותי מאוד, זה ישאיר איזון מצויין ביננו ובעיקר יגרום לי להתבלט קצת יותר. (לא בהתנשאות, זה למען מטרה טובה)...
*
סעי איתי למקום מגניב עשי איתי משהו שאף פעם לא עשית ואין סיכוי לגרור את בן זוגך. אל תתפלאי אם נילך למקום מכוון יעדים... שופינג זה לא נחשב. נניח לאכול ארוחת צהריים בקומת המזון (פודקורט) של קניון וייצמן. אני אשים לב לכל הרופאים שיורדים לאכול צהריים, ואת תספרי לי איך היה האוכל.
*
ספרי לכל מי שרק רוצה לשמוע שיש לך חברה טובה שאת נורא רוצה לעזור לה. לא מתוך נואשות. אלא כי באמת בא לך לפרגן לי את הכי טוב שיש. אבל בחיאת תזכרי שלא כל רווק הוא פוטנציאל רק בגלל שהוא רווק. סדרי לי מישהו שהיית מסדרת לעצמך. (אני לא אספר לבן זוגך).
*
אם את מזמינה אותי לאירועים ש90% ממנו יהיו משפחות עם ילדים, תביני אם לא אגיע. או אלך מוקדם. זה באמת מכה בי בפרצוף כל הזוגיאדע הזאת, ועדיף לי קפה עם עיתון בגן מאיר, על פני הכניסה העצמית הזאת בדלת וההתבוננות בילדים שהולכים וגדלים.
*
אל תרחמי עליי, שתפי אותי בכל עולמך, הוא מעניין גם אותי. נסי פחות לשפוט אותי ולהגיד לי שאני בררנית, אולי אני כזאת, קבלי אותי ככה.
יש לי המון מה להציע, זה שאני לא בזוגיות לא אומר שאין לי על מה לדבר, זה שאני מחכה לאביר על הסוס הלבן, לא אומר שהפסקתי לרכוב. ואגב - אני יודעת שאין אבירים.
בואי נצא יחד לרכיבה, תעזרי לי לעלות על הסוס, נרכב יחד לאופק, כחברות שעושות דברים שחברות עושות.
הכי חשוב - תזכרי, שאני לא מורידה מעצמי אחריות, אבל השוק הזה כל כך מתיש שאשמח אם תהיה לי מישהי לחלוק לפחות חלקים מהרגעים האלו. כיגם אם תכלס - אוטוטו מגיע, אשמח שתהיה עמי מישהי לאורך הדרך.
אז לא מדובר פה על מעשה מתוך רחנות או חמלה, אלא מעשה מתוך הזדהות עם המצב. אם הענין היה הפוך ואת היית במשבצת שלי, הייתי עושה עבורך את אותו הדבר.
ונסיים בשיר המוכר איתו תוכלי ללכת ולזמזם כל הדרך לחייג אליי:
"Winter, spring summer or fall. all you have got to do is call,
and I'll be there, yes I will, YOU HAVE GOT A FRIEND"