האב הבן ורוח הקודש? חה! לא במדינתנו.
אני כותבת לא מעט על ההתעסקות האובססיבית של הסביבה שלנו במצב המשפחתי האישי, ברחם שלי ובכלל באיך אני נראית.
לחיות במדינת ישראל ולא לענות על שלושת המרכיבים האלו יהוו אות קלון עבור מי שלא עומדת באותם קריטריונים בשיחות סלון, אירועים משפחתיים, אירועים בעבודה ובכלל בהתנהלות החיים.
השילוש הקדוש במדינת ישראל הינו (תופים).... ..... .....
רזון, בן זוג וילדים.
בוא נדבר תכלס על מה שבאמת מעניין את החברה הישראלית.
אותה חברה בה אנו חיים, עובדים, לומדים,
מתערים או לפחות מנסים בכל הכוח להתערות רק כדיי להימנע, מהתחבטויות אישיות או שאלות של הסביבה המובילות ל:
"אני חייבת להוריד עוד 10 קילו..."
"אני חייבת למצוא בן זוג..."
"אני חייבת להיות אמא..."
אם הייתי חיה בניו יורק למשל, לאף אחד לא היה אכפת מה הסטטוס שלי, כמה קילו יש לי להוריד או כמה ילדים יש לי או מתכננת להביא. בכלל היו מתעסקים רק במה שאני מחליטה להביא לשולחן.
אגב, אם יש לך עודף משקל אבל את נשואה, יניחו לך אבל עד גבול מסויים.
"נו, אתם לא חושבים להרחיב את המשפחה?"
"כבר ילדת ילד, נו מתי תביאו לו אח או אחות?"
להשלים עם איך שאני נראית, למצוא בן זוג כי אני רוצה למצוא מישהו לרוץ איתו למרחקים ארוכים ולא כי השעון רץ, להביא ילדים לעולם כי אני מעוניינת להיות אמא.
בישראל, זה מאוד ברור שאת רוצה להיות אמא. איך לא? את לא שלמה מבלי שתהיי אמא.
זה הרי לא נורמאלי שיהיה לך רחם מבלי שתעשי בו שימוש.
אז אני כותבת לכם כמי שתמיד מתעסקת עם המשקל שלה, ותמיד חושבת שיש עוד מה להוריד,
נשואה פלוס שניים.
סימנתי וי. אני יכולה לנוח. מממ... אז זהו שלא.
במסגרת הייעוץ שלי לנשים המעוניינות למצוא זוגיות, באופן וודאי עולה תמיד הפקטור של הגיל, והשעון האומר –קדימה למצוא בן זוג.
ואז העבודה היא בהכרח למצוא את הגבר הנכון. ולא כי השעון אמר, אלא כי הוא באמת נכון.
ובייעוץ זוגי, בעבודה עם זוגות, המגיעים אליי במהלך משבר, המחליטים להישאר יחד או לפרק את החבילה, אני לא מתעסקת במניע שהיה שהכרתם, אבל יכול להיות שאולי זה היה יכול להיות אחרת אם רק היינו עוצרים שניה לחשוב על כל מה שזה אומר.
בחירת בן זוג, להיות הורה ולרזות כמה קילו.
ההתעסקות צריכה להיות במה גורם לי להיות מאושרת.
תשאלי את עצמך, מה גורם לך להיות מאושרת.
מוזמנת להתייעץ איתי. אני בטוחה שתופתעי מהתשובה.