כולנו קצת שקרנים.
מסלפים את האמת.
מתאימים את האמת למציאות שלנו כפי שאנחנו רוצים שהיא תיראה.
כולנו אינטרסנטים. בעלי אינטרס. שיצליח לי, שיצליח לו, שיפתח, שייסגר, שיהיה טוב. זה אינטרס.
כמו לבחור בגד על הבוקר, לגלות שיש עליו כתם שלא ממש התחשק לך להתעסק איתו, אין סיכוי שתחליפי עכשיו בגד, שיעירו לכם על זה בעבודה, תסתכלו על הכתם בהלם ותגידו "וואי איך לא ראיתי אותו"...
כמו להתחיל לדבר עם מישהו שאת יודעת שאין שום סיכוי בעולם שאם לא היית רוצה שיזרוק עליך מילה טובה לא היית מחליפה איתו מילה.
כמו לצאת לדייט עם מישהו רק כדיי להשכיח את הקודם.
כמו להסביר איחורים.
כמו להעלות תמונה לפייס מהטיול שלכם,שמחים, חייכנים, אין...אין על הזוגיות שלכם! שניה אחרי שהיא צולמה לא הפסקתם לריב ותכלס היה ממש לא משהו...
כמו לחשוב עשר פעמים מה את עונה לתשובה "ערה" למרות שברור לך שאת כן, או שעכשיו העירו אותך. אם אני אכתוב כן, זה ישמע נואש, אם לא תעני הוא יבין שאת לא בעניין ובעצם את קצת כן...
כמו לכתוב איני הנהג בוייז שבעצם את כותבת את הכתובת תוך כדיי נסיעה ומבט במראות הצדדיות (בכל זאת את על הכביש)...
אז הקשר ברור, אבל המציאות לא באמת חייבת להיות מותאמת למה שאחרים חושבים שהיא צריכה להיות עבורנו.
חשבי על זה לרגע המציאות אינה אוביקטיבית. היא תצורה של המחשבות שלנו והדמיון שלנו.
למה אחד רואה משהו שאנחנו לא רואים?
כי ככה זה, אנחנו יכולים להכווין את צורת המחשבה שלנו להיות חיובית מאוד, או שלילית מאוד.
אז מה עדיף?
שמעון פרס ז"ל אמר שפאסימים ואופטימים מתים בסוף באותה צורה. אז במה תבחרי?
את מוזמנת לאימון אישי בקבוצה. בו לא רק נראה איך רואים את המציאות כפי שאת צריכה לראות אותה אלא גם תקבלי כלים המתאימים לך אישית למציאת זוגיות.
דברי איתי.