אם לוקח כל כך הרבה זמן למצוא זוגיות,זה טבעי שנרצה להריץ קדימה את הסרט שאנחנו כבר פוגשות את הפוטנציאל שלנו לא?
למי יש כח ובעיקר למי כבר יש סבלנות להתחיל מערכת יחסים?
איפה הגלולה שנוכל לבלוע שתיקח אותנו חמישה חודשים קדימה ותשים לנו קצת וודאות על השולחן? אה, היא עוד לא קיימת? חבל... עם כל הציניות שבעניין, אני ממש לא צינית שזה מגיע למציאת זוגיות.
למה אנחנו חושבות שמהירות תוביל לאנשהו?
מה מנחה אותנו להזדרז לדעת מה אותו בחור רוצה, ולמה בעצם אנחנו מטילות את הספק בידיים שלו?
אז אחת הסיבות היא באמת שזה פשוט לוקח זמן. ואף אחת לא רוצה לחשוב שהיא בזבזה את זמנה לשווא, בזמן שיכלה לבזבז אותו על אחר....
ואני לא מכירה מישהי שלא רוצה לדעת שהבחור ממולה רציני, לא פחות ממנה, ושהוא מעוניין בהקמת משפחה, ילדים, רוצה חתונה, או רק זוגיות, ובא לו על מגורים משותפים כבר אחרי שלושה חודשים.
כולנו מחפשים אחר וודאות. זה נורמאלי.
אבל למה שזה מגיע לתחילתו של קשר אנחנו ממהרות "לזרום" עם הקצב של האחר, ולא עומדות על שלנו ואומרות, אם זה זה, ויש לנו את כל החיים לפנינו, אז ממש, אבל ממש אין צורך להיכנס מהר למיטה רק כדיי להוכיח שאת בענין שלו.
ואין ממש צורך להיפגש בתדירות גבוהה.
גבר שנכנס לחייך, צריך להתשלב בקיים, ולא להפסיק את כל מה שעשית עד שפגשת אותו.
המשיכי לקבוע עם חברות, צאי לבד, סעי לחו"ל בלעדיו, שיתגעגע!
אומרים שפעם היה פשוט יותר, במקום לשמור על קשר טלפוני, היו חייבים להיפגש, במקום לשלוח הודעות וסמילי, היו חייבים לשבת ולכתוב מכתב, לקנות בול! וללכת לדואר לשלוח אותו. פעם אגב מכתבים היו מגיעים ליעדם...
לא חייבים באמת לחיות בעבר כדיי להוציא זוגיות אל הפועל, אבל, צאו מהוואטסאפים, תפסיקו לבדוק מתי בפעם האחרונה הוא נראה, תתמקדי בך!
לא נראה לו? שלא ייראה לו, התקדמי הלאה. עשי מה שטוב לך מבלי לחשוב שאת צריכה לרצות את הצד השני. זה פשוט לא יחזיק מעמד...
את שווה שירוצו אחרייך, שלא יניחו לך ללכת לדרכך.
את הכל אני כותבת בערבון מוגבל כי, יש לעשות את הכל במידה ובטוב טעם.
לדעת מתי להיות מחוזרת ומתי לתת לו לחזר. מתי להיות זמינה ומתי פחות.
לדעת מתי יהיה הזמן הנכון להיכנס למיטה (רמז - כמה שיותר מאוחר), ולדעת שאת לא חייבת שום דבר לאף אחד, והרצון העז למצוא זוגיות לא צריך לשבש לך את לוחות הזמנים, אלא להשתלב בו.
לרוץ, אבל בזהירות. ריצה קלה, כזאת שתחזיק מרתונים ארוכים ולא ספירנטים שנגמרים מהר.
אני יודעת שאני מכוונת בכתיבתי לנשים, אבל זה נכון גם לגברים, עם מעט שינויים, כי מלאכת החיזור בעיקרה נמצאת אצל הגבר. יקפצו הפמיניסטיטת, ושימשיכו לקפוץ.
ענת סלע, MA, מומחית למערכות יחסים
מטפלת זוגית ומאמנת למציאת זוגיות.