מה נשתנה? מי מפחד משינויים?

שבוע לקחתי טרמפ אישה מבוגרת. יצאנו יחד מהמושב והעזתי לשאול אותה מה דעתה על כך שהמושב גדל והתרחב כל כך? הבעת אכזבה גדולה מאוד על פניה הסבירו לי מייד שאולי נגעתי בנקודה רגישה ושני הקילומטר שהסעתי אותה לא באמת מספיקות לתאר את התחושות הקשות שלה.

"פעם, המושב היה רק 60 משפחות, היום יש פה מעל 200." היא אומרת לי. "מי צריך כל כך הרבה אנשים פה?"

עניתי לה:" הגיעו הרבה משפחות עם ילדים, אחרת המושב היה מתאדה לאיטו, לא היו גנים, לא היה דור המשך למה שאתם בניתם פה."

והיא שתקה. שיצאה מהאוטו אמרה לי: " אל תתיחסי למה שאמרתי. זו רק דעתי."

חייכתי וחשבתי, למה אנחנו כל כך מתקשים לקבל שינויים?

למה שינויים כל כך קשים? איך זה יכול להיות שילדים מתרגלים מהר לשינויים ועוד אצלנו המבוגרים כל שינוי כרוך בפעולות קשות ולעיתים בלתי נסבלות?

שינוי אומר שמישהו קורה תיגר על הזהות שלנו שגיבשנו במהלך השנים. הזהות אותה אנחנו מעשירים ומלטשים לאורך הדרך, המעורבות הרגשית בה כל כך גבוהה שאין פלא שכל שינוי המתרחש גם אם הוא תהליכי אינו דבר של מה בכך.

אבל, שינויים הם גם הדרך להשתחרר מעכבות, מדפוסי חשיבה מגבילים, גם אם הם לא בדיוק קלים לעיכול. שינויים עשויים גם להיות מרחיבי אופקים, מהנים מאוד ומשני גורל ומזל.

החשיבה האוטומטית שלנו היא בדרך כלל כזאת:

אם אני הולכת באותה דרך כבר שנים, למה לסטות מהמסלול?

אם אני יושבת על אותה כורסא, והיא כל כך נוחה לי, למה לעבור לשבת על כסא אחר?

אם אני לובשת כל הזמן בגדים בצבע שחור, למה לשנות לצבע אחר?

הרעיון מובן... נוח לי, טוב לי, התרגלתי, נעים לי, זאת הזהות שלי, זאת מי שאני. לעשות משהו אחר?

בספרו "לאלף את השדון" ריצ'רד ד. קרסון, מתייחס לדרך בה אנו מגיבים לשינויים ומדוע אנו לא ששים לעשותם.

לכל אחד מאיתנו, הוא טוען, יש שדון עמו הוא חי ותפקידו להגן עלינו. בכל רגע נתון בו השדון מזהה שינוי או סטייה מהדרך הנוחה הוא אוטומטית קופץ ואומר לנו, עזבו. הישארו במקום. אתם לא באמת יודעים מה צפוי לכם בהמשך הדרך ולכן עדיף לא לעשות שום דבר חוץ מאשר את המוכר והידוע.

השדון הזה אלוף בלזהות שינויים. הוא רק לא יודע אם הם טובים לנו או רעים. אם ההזדמנות נפלאה או משנה גורל. לכן הוא תמיד ייגן עלינו מכל דבר חדש העומד בדרכנו.

אנחנו לא באמת רואים אותו, אבל הוא יופיע לנו במחשבות, בתחושות פיזיות חיצוניות, כמו זיעה קרה, דפיקות לב, צמרמורות, ועוד כל מיני תחושות שאנו חווים לפני שינויים או מהלכים יוצאי דופן.

מי שינסה להתנגד לשדון, יקבל מנה כפולה ממנו. מי שיתעלם ממנו, הואיחזור אליו ובגדול.

מי שיתן לו יד, ויגיד, יופי שאתה פה להגן עליי, צעד איתי בדרך החדשה ויחד נגלה אותה - ירוויח ובגדול.

הדרך החדשה אולי לא צפויה, אך כל עוד תעיזו ובעיקר תעשו צפויים מהלכים מרגשים ומאירים.

לא משנה אם השינוי הוא אישי או זוגי, כל עוד תפתחו לו את הדלת, תכניסו אותו בנעימים ולא תתנגדו לו, ההצלחות מובטחות.

אז לקראת השנה החדשה העומדת בפתח, אני מאחלת לכם לזמן לכם שינויים חיוביים, משניי מזל וגורל. להעז. לפרוץ גבולות ואם תזהו את השדון שלכם, הזמינו אותו להצטרף אליכם. שנה טובה.

#אהבה #אימוןלמציאתזוגיות #זוגיות #הכרויות #פסיכולוגיהחיובית #אימוןזוגי #הורותוזוגיות #טיפולזוגי