השבוע מתקשרת אלי בחורה שמספרת לי בתסכול רב שאין לה פרטנר לבוא איתו לטיפול זוגי. היא מאוד רוצה לעבוד על מערכת היחסים שלהם, שלטענתה הולכת ומתדרדרת, הוא לא מוכן לשמוע מילה על כך שמישהו אחר יתערב להם במערכת היחסים.
לבד בזוגיות.
מתי בפעם הראשונה הרגשת לבד בזוגיות שלך?
תשובה טובה תהיה אף פעם, תשובה אמיתית צריכה להיות כל יום שאני הולכת לישון.
אנחנו לבד. זוגיות לא משנה את הלבד שלנו, היא משנה את הביחד.
השאלה שצריכה להישאל היא האם בזוגיות שלך טוב לך לבד?
האם יש הבדל בין לבד לבין בודד?
לפי מאמר מהעיתון פסיכולוגיה היום (Psychology today), נשאלו זוגות ותיקים על תחושת הבדידות שלהם במערכת היחסים שלהם ולמעלה מ60 אחוזים השיבו כי הם מרגישים בודדים.
למה? המחשבה כי זוגיות תשנה את הלבד שלנו, נכונה בחלקה. היא תיתן לנו 'מנוחה' חברתית, סביבתית, ותאפשר לנו לבצע פעולות ולהגשים רעיונות זוגיים, אבל בפועל, אנחנו לבד.
תחושת בדידות אינה נעימה לאף אחד, היא משפיעה מאוד על הבריאות שלנו ועל הדרך בה אנחנו תופסים את המציאות. אם נתפוס את ה"הלבד" שלנו כמדכא והרסני, הוא ישפיע על כל תחומי החיים. עבודה, משפחה זוגיות ופנאי.
אנשים החיים בתחושת בדידות, עירניים יותר לסביבה בכך ששמים לב לפרטים ומחפשים היכן הבדידות שלהם תופסת מקום אצל אחרים. אז הכל מתעצם והופך להיות ברור יותר - אני לבד.
מכאן, אגב מגיעים כל הכשלים המידיים בזוגיות. אני אחפש (אמצא) את הלבד שלי בזוגיות ואנכיח אותו בכל הזדמנות. מתסכל מאוד לחיות בתחושה כזאת, ומתסכל אף יותר את השותף.
עם השנים העצמאות הופכת להיות חלק בלתי נפרד מהחיים המשותפים. אחד הולך לישון בתשע וקם בחמש בבוקר, שני הולך לישון בחצות וקם בשמונה בבוקר.
אחד רואה טלויזיה והשני יושב מול מחשב.
עצמאות בזוגיות, היא דבר חשוב מאוד, אני מעודדת פיתוח אישי ללא קשר לבן הזוג.
תחושת בדידות מגיעה מהיעדר השגים עצמאיים ולא מהיותי רווק, או נשוי.
לכן, שאני עובדת עם זוגות, אני תמיד משקיעה זמן בפגישות אישיות ובפיתוח והעצמת האינדבדואל. מי שמרכיב את הזוגיות היא לא הזוג, אלא שני פרטים, שני עולמות שלמים המרכיבים עולם שלישי נוסף.
מערכת יחסים לא טובה, נובעת תמיד מתסכול אישי עצמי, אנחנו נוטים להשליך את הכשלים שלנו על הזוגיות, אך התשובה לא תמיד נמצאת שם.
אם העולם שלך לא שלם, או חסר או לבד, לא תמיד עבודה זוגית תשפר אותו.
מה בעצם אני אומרת? הלבד שלנו תלוי בנו ולא בנוכחות בן זוג.
מה עושים כדיי לצמצם את תחושת הבדידות?
אני מדברת על זה לא מעט, וכותבת על זה המון, ובכל זאת, תמיד טוב להזכיר ולהיזכר:
1. פתחי תחומי עניין יחודיים לך. פתחי תחביב והשקיעי בו. צרי לעצמך עולם שלם סביב אותו תחביב, כזה שישאיר אותך עירנית, דרוכה במובן הטוב של המילה ומאותגרת.
2. מי מפחד מיוזמה? לשבת ולחכות שהצד השני יציע משהו, רק כי את לא מעוניינת להיות זאת שתוביל את הרעיון הזוגי, יוביל רק את האגו שלך לזמן ממש קצר קדימה. צרי פעילות! מה זה משנה מי יוזם? כל עוד שניכם נהנים האחד מחברתו של השניה.
3. אחד הגורמים שהכי משפיעים על האושר האישי שלנו הוא ספורט. עשיית ספורט דינאמי, אקטיבי ישפר תמיד את רמת ההורמונים הטובים וישפיעו ישירות על התחושה האישית, יעצבו את הגוף וישפרו את הביטחון האישי.
התחילו באחד מהם, דברים טובים יגיעו בעקבות שינויים קטנים שכאלה.
אגב, אפשר להגיע לטיפול זוגי גם לבד. העבודה תעשה גם כך.
חתכו אבטיח. פזרו בולגרית ותהנו ממשאריות הקיץ ביחד. אבל לחוד...
ענת סלע, MA, מומחית למערכות יחסים
מטפלת זוגית ומאמנת למציאת זוגיות