הבלוג: מאמרים מעוררי מחשבה על זוגיות ומיניות

אם משהו היה קורה בטח הייתי מרגיש אם היתה בגידה, הייתי יודעת. אלו משפטים שאני שומעת לא מעט בקליניקה. הם נאמרים לעיתים בביטחון, ולעיתים דווקא מתוך חשש עמוק. כולנו רוצים להאמין שנדע לזהות אם משהו משמעותי השתנה במערכת היחסים שלנו. אבל המציאות מורכבת הרבה יותר. רוב האנשים אינם מפספסים את הסימנים משום שהם תמימים או משום שאינם ערניים. הם מפספסים אותם משום שהם בני אדם. המוח שלנו בנוי להגן על תחושת הביטחון, לשמר יציבות ולהימנע ממידע שעלול לערער את העולם המוכר לנו.

האם יש דרך לשקם זוגיות לאחר בגידה? יש דרך לשקם אמון שנפגע? בואו לבדוק כיצד בגידה יכולה לעורר את המשבר ודרכה להצליח לבנות משהו קשר אחר

על הריב של אתמול או על משהו הרבה יותר ישן? ריב אחד קטן מצליח לפעמים לפתוח מגירה שלמה של תחושות, זיכרונות וחוויות שנשמרו בגוף הרבה לפני שהראש הסכים לשכוח. בבלוג החדש אני כותבת על זיכרון זוגי, על איך הוא פועל דרך רגש ומיניות, ועל מה קורה כשמפסיקים להתווכח מי צודק ומתחילים להקשיב למה שנצרב. הזמנה לקריאה שקטה, למי שמרגיש שהריבים מוכרים לו קצת יותר מדי.

עד כמה אנחנו לא מסוגלים להישאר בקונפליקט? אנחנו מתוכנתים להעדיף פתרונות מיידיים ושקט חיצוני על פני התמודדות רגשית. קונפליקט מעורר בנו תחושות "מסכנות יציבות", פחד מפירוק, נטישה או כאוס. העדפה לא מודעת ל"דממה מתוחה" על פני שיח אותנטי שעלול לטלטל. מה עושים במהלך ריב ומה המחיר שנשלם על הימנעות מקונפליקט.