השבוע ציינו ברחבי העולם את יום הגבר הבינלאומי.
אני לא יודעת אם רק לי זה גרם להרים גבה, אבל אני עד עכשיו מתקשה לסדר אותן...
אין ספק שמעמד הגבר השתנה מהקצה אל הקצה בשלושים שנה האחרונות, ולא פלא שצצות קבוצות תמיכה לגברים ומעגלי העצמה שיתמכו במעמד המבולבל החדש.
אם עד לפני שלושים שנה היה ברור מה תפקיד הגבר ומה תפקיד האישה (למרות שחלה מהפכה פמינסטית הרבה קודם לכן), היום התפקיד ממש לא חד משמעי.
ביום הגבר הבינלאומי לא מדובר על חגיגה זכרית, אלא על תפיסה תרבותית.
המילה גבר, אינה מייצגת מין, אלא אופי, תרבות וערכים.
גבר, שמעז לבכות, לספר מה הוא מרגיש, לחמם בקבוקים, לגדל את הילדים, ולהרוויח פחות מאשתו. מגיע שירימו לו!
אין לי כוונה לזלזל בגברים, הם הביאו מהפיכה או שתיים לעולם בתחומים שונים ומגוונים, אבל,
כל המהפכה האלק שוויונית בין המינים גרמה לטשטוש זהויות באופן כזה שגבר היום יודע שהוא יכול לבכות, רק עד שהוא מגיע למילואים. שהוא צריך לדבר על הרגשות שלו בזמן שהוא מכין מצגת, הוא יכול להיות בדיכאון אחרי לידה, לחתל, לחמם בקבוק, ובכלל הוא נדרש בחינוך הילדים אבל רק עד שאמא מגיעה הביתה. מהעבודה.
בעברית, ברור שהמילה גבר, מלאה בהשלכות מגדריות, צהל"יות, קרביות.
אתה נדרש לצבא, חתונה ולהשביח את זרעך. "גבר, גבר! "
אם אינך עומד בקריטריונים האלו מעמדך החברתי יתערער.
ואיכשהו אני מתקשה לתמוך רעיונית ביום כזה. אני הראשונה לומר שירינו לעצמנו ברגל עם כל הפמיניזם הזה, כי תכלס, זה אומר שאני יכולה לעשות בדיוק את אותם הדברים כמו גבר, רק שלא בטוח שאוכל ללדת אח"כ.
יש! אני הולכת להצביע! רק אל תטריד אותי מינית בדרך לקלפי...
יש! אני יכולה להיות טייסת! רק תאפשר לי להיות גם רמטכ"ל? (נשמע מופרך אה)? למה בעצם?
אנחנו יכולים להיות חברה פתוחה וליברלית המאמינה שיש זכויות לזוגות חד מיניים, שנשים יכולות לעשות הכל, אבל! כל עוד יש תפקידים שרק! אישה יכולה לעשות, וזה, איך לומר לא כל כך נתון לשינוי, מהפכות שוויוניות יקרו רק בהוליווד.
🍷🍾🍷
אני מרימה כוסית לגבר הישראלי החדש, שמעז לשבת אצלי בקליניקה, להיפתח ולספר לי על חיו האישיים, כמה הוא רוצה יותר סקס ואינטימיות עם אשתו, כמה הוא רוצה שפשוט יהיה לה טוב, שהיא תהיה מאושרת, כדיי שגם הוא יוכל להיות מאושר.
אני חושבת שהמהפכה הפמיניסטית צריכה לעבור עוד כמה גלגולים עד שהיא תצליח באמת להשיג את השיויון המיוחל ועד אז...
שימשיך לשטוף כלים, ללכת לאסיפות הורים, לזרוק את הפח ולהביא לי פרחים בכל יום שישי.
לחיים!