הלכתי לחפש ביטחון עצמי, תיכף אשוב

להיות הגרסה המשודרגת של עצמך.

בלי תוכנית אימונים ומשפטי קדימה אחרי! מתי שאלתם את עצמכם אם אתם יודעים מה אתם רוצים ומתי תשיגו את זה?

להתחתן, להביא ילדים, לגדל אותם, לצאת לעבודה, לפתח ולהתפתח בקריירה, ו... צריך עוד משהו? בין אם חשבתם על משהו ואתם מהנמנעים או אם אתם מאלה שלא מעזים, או, אפילו כאלה שעושים והרבה, רק לא את מה שאתם רוצים אתם כנראה נמנים מהטיפוסים שזקוקים לבוסט (דחיפה) לביטחון העצמי.

בטחון עצמי נמוך משפיע על כל תחומי החיים, ולא תמיד קל לזהות מתי עולה הצורך בביטחון העצמי שיוביל ויניע אתכם לעשות את מה שאתם חפצים לו.

אתמקד במאמר זה בהשפעות של ביטחון עצמי במערכת יחסים רומנטיות וכיצד אפשר להתגבר על הקושי.

אציג ארבעה טיפוסים שונים שכל אחד מבטא העדר ביטחון עצמי בדרך שונה.

*

אם אתם שותקים, נמנעים מלדבר, או תופסים את עצמכם אומרים את מה שאתם לא באמת מתכוונים אליו רק כדיי שלא תהיה מריבה, רק כדיי שלא תשרור אי נעימות אתם כנראה נמצאים על הסקאלה של הטיפוס המרצה.

ריצוי היא האחות הפחות יפה שלא לומר מכוערת של נתינה. אתם אוהבים לתת לאחרים, חושבים קודם כל על האחר ורק אח"כ על עצמכם באופן שיטתי, כך שאתם פוגעים ברצונות שלכם, אתם בבעיה. זה בסדר לראות את האחר, כל עוד אתם לא פוגעים בעצמכם.

אתם לא תעשו שום דבר ללא אישור מהפרטנר שלכם, ואתם תעזו לבטל מחשבות שלכם או רעיונות רק כי הצד השני חושב אחרת.

פיתחתם צורת מחשבה של "אנחנו", כדיי להצדיק החלטות, למרות שאין לך שום צד בעניין.

קבלת החלטות משותפת קורית כאשר אחד הצדדים מעלה רעיון והשני מסכים לו. האם אתם מעיזים לעלות רעיונות? או רק מתלוננים על למה דברים לא קורים כמו שהייתם רוצים?

אין אנחנו. יש אני. מה אני חושב, מה אני רוצה ומה מתאים לי או לא. זה קריטי בהבנה ש'אנחנו' היא צורת ביטוי נוחה למחשבה אך היא מבטלת את האני.

*

לא נעים לי לבקש עזרה, לא נעים לי להפריע... טיפוס הלא נעים לי.

אם "לא נעים לכם" הוא חבר קרוב, ואתם משתמשים בביטוי הזה לרב אתם עלולים למצוא את עצמכם מתוסכלים במקרה הטוב ומפספסים הרבה במקרה הרע.

אתם תעבדו קשה יותר, רק כי אתם מסתובבים את המחשבה "אני לא רוצה להטריד/ להטריח.

אגב, אתם תופתעו עד כמה אנשים אוהבים לעזור ולסייע ולהיות בצד הנותן פתרונות. (גורם להם להרגיש חשובים).

אתם תפסידו את עצמכם וסיכוי גבוה שלא תשרדו שנים ארוכות במערכות יחסים.

התפיסה שלי אומרת שטיפוס הלא נעים לי מוציא יותר כסף מהכיס על הפעלת אנשי מקצוע רק כי לא נעים לו לבקש מחבר. אז יותר מזה שאני מפסיד רק כי אני לא מעז זה גם בא ליידי ביטוי כלכלית.

*

טיפוס הרגיש יתר על המידה

אם אתם נוטים "להתרגש" ממה שאומרים עליכם, מתקשים להתגבר על מה יחשבו עלייכם, ולא מעיזים להגיד את דעתכם כי אתם חוששים מפגיעה אתם כנראה רגישים מדיי.

רגישות היא דבר חשוב, אך כאשר היא משפיעה על ההתנהלות בזוגיות היא יכולה לחבל בהלך הרוח המשותף. אם אתם נעלבים וממהרים להגיב בהתנגדות, בטוחים שכל הערה או משפט מכוון ישירות נגדכם, ריבים עשויים להתפתח באופן קבוע וכל שיחה תהפוך למבוי סתום. בדרך כלל טיפוסים כאלה מתקשים לצחוק על סיטואציות ועל מצבים שיכולים בשנייה להסלים, רק כי האוטומט שלנו אומר "הוא נגדי, נפגעתי נעלבתי"...

להתרגש מהסביבה זה חשוב, כל עוד זה ממריץ ומדרבן לעשיה, אם זה משתק אתכם, ואתם מתקשים לתפקד אחרי הערות של אנשים, תבינו שהכיוון שלכם הוא לא חיובי.

*

הטיפוס הקנאי.

הוא זה שיתהלך עם ספק ותהיות לגבי המסוגלות של אחרים לאהוב אותו ובמיוחד הפרטנר שלו. מגיב בציניות או בביטול לגינויי חיבה ואהבה, יעמיד למבחן את הפרטנר רק כי הוא לא מאמין שיכולים לאהוב אותו. לחיות בדריכות ובמבחן מובילה למלחמת התשה במוח, ולעייפות כרונית בעשייה אישית וזוגית.

אתם תבחנו כל תקשורת של הפרטנר שלכם עם אנשים אחרים, תפתחו תלות ובלעדיות בצורך שלכם להיות ביחד, תמנעו בבילויים משותפים עם אנשים אחרים גם בגלל שיש מעט חברים אם בכלל, ותספרו לעצמכם שטוב ונעים לכם לעשות הכל ביחד. אתם קנאים לצד השני. ומתוך הקנאות, תזמו ותפעלו כך שהשליטה תהיה אצלכם.

גם זה לא יוביל להצלחה במערכת יחסים לאורך זמן .

לעלות ביטחון עצמי כדיי לשפר את המצב האישי אינו דבר של מה בכך ובטח לא קורה בלחיצת כפתור.

אם זיהיתם חלק מהמרכיבים שציינתי אצלכם, תשאלו את עצמכם, "האם אתם מאמינים שיכול להיות אחרת?" אמונה היא אחד המפתחות העיקריים בדרך לכל שינוי, וכל שינוי מתחיל בלמידה.

אני לומד אני משתנה. ידע נותן לי את האפשרות לחשוב באופן אחר על המצב ובהכרח לשנות אותו.

טיפול אישי שיחתי, עשוי לשפר ולעזור בבניית ביטחון עצמי גבוה יותר, גם אם זה בצעדים קטנים.

לפני כן, חשוב להבין עם עצמכם מה תרצו לשנות. במה חשוב לכם להתחיל.

לפנייכם כמה דוגמאות שאפשר להתחיל איתן:

1. שיחה עם בן או בת הזוג תוך הבאת דוגמאות כדיי ליצור שינוי. דברו על עצמכם. פתחו את השיחה ב"אני זקוק ל..." ”אני מרגיש ש..." עם רגשות אי אפשר להתווכח, וצאו מנקודת הנחה שהפרטנר שלכם בעדכם.

2. העזו לבקש עזרה. בקטנה. תתחילו מקרוב משפחה ותמשיכו לקולגה בעבודה, אדם זר ברחוב עד שתרגישו שאין לכם צורך יותר להשתמש בצירוף המילים "לא נעים לי". יכול גם לעזור להתחיל משפט ב"אני לא נוהג לבקש עזרה, אך הפעם ...." או " "החלטתי לעשות משהו שונה", כל מה שיעזור לכם לפתוח משפט אחרת מ"לא נעים לי לבקש", או "לא נעים לי ש...." בחירת המילים במקרה הזה היא קריטית לשינוי.

3. שבו עם בן הזוג שלכם והעזו לתת פרשנות שונה למה שאמרו לכם. זה יחייב אתכם להבין שבן הזוג לא נגדכם ושסה"כ הוא רוצה בטובתכם. זה דורש שינוי דפוס החשיבה ולראות את הצד השני בסיטואציה מעבר לעצמכם. לצאת מנקודת מבט שאתם לא קורבן של הנסיבות, וצריכים לקחת אחריות על הפרשנות. העיזו לשים סימן שאלה במקום סימן קריאה. לדוגמא – הוא אף פעם לא שם לב אליי! לעומת הוא אף פעם לא שם לב אליי? באופן הזה תתנו צ'אנס לפרשנות שונה מהחשיבה האוטומטית.

4. אם אתם לא רואים את עצמכם מפתחים חברים בשלב זה של החיים, נסו לעשות פעילויות לבד. ללא בן הזוג. לפתח מסוגלות להיות לבד ולהנות מכך תוריד את התלות ואת הבלעדיות הבעייתית בקשר לאורך זמן.

קחו אחריות, למדו מה יעשה לכם טוב יותר כדיי לשפר ולהיטיב עם המצב הנוכחי. לא כל הקושי קשור לזוגיות שלכם, יש קשיים אישיים שהזוגיות הבעייתית היא אולי סימפטום לקושי ולאתגרים אישיים.

ענת סלע (MA)

מומחית למערכות יחסים

טיפול זוגי, גישור משפחה וגירושין, אימון למציאת זוגיות.