השבוע השתתפתי בכנס בנושא מערכות יחסים.
לא על הכנס אני רוצה לדבר, למרות שההרצאות בהן נכחתי נתנו לי חומר לכתיבה לעוד 20 בלוגים, אלא על קולגה, חכמה במיוחד ששאלה אותי שאלה מפתיעה.
"תגידי, למה את חושבת שהיום יש יותר רווקים? למה כל כך קשה למצוא היום זוגיות?"
חייכתי, כי זאת השאלה שאני מתמודדת איתה בכל פעם שנכנסת אליי רווקה לקליניקה להליך של אימון למציאת זוגיות.
"FOMO" עניתי לה.
"FOMO? מה זה אומר? "
Fear Of Missing Out, או בעברית, הפחד מהחמצה.
בעידן הדיגיטלי, החיים עוברים עלינו במהירות החלקת האצבע. הכל פרוש ממולנו, יש שפע עצום, הכל מהכל, ולא רק בתחום הזוגי, העולם נהיה כפר גלובלי, ואני יכולה לשלוט על הכל בהקלקה פשוטה. הבחירה באחד, מעיבה על ההחמצה, ולא על היופי שבבחירה.
תארו לעצמכם. שאני נכנסת לאולם כנסים, ענק. יש בו אלפי מקומות ישיבה. ובכולם, כן בכל אחד מהכסאות האלה יושבים גברים הפנויים לקשר. וכולם, בטווח הגילאים שאני מחפשת, גרים בקרבת מקום (גם שעה דרומה או צפונה נחשבת קרבת מקום, לפחות במונחים אמריקאים), ומחכים שאבחר בהם.
סיוט? או חלום ?
תוסיפו לזה את אלמנט הנסתרות, כך שהם לא יודעים שאני רואה אותם, ואני פשוט יכולה לסמן, עם מי אני מעוניינת להמשיך לשיחה.
מה הסיכוי שבאמת אוכל למצוא אחד שמתאים לי?
מה הסיכוי שבאמת אתן צ'אנס לאחד, שיש כזה שפע?
הרי אם אבחר בזה שיושב בשורה ראשונה, אחמיץ את ההזדמנות להכיר את זה שיושב בשורה חמישית, ומה עם זה משורה אחת עשרה?
וכולם, כולם חמודים, השפע אדיר ו- וואו! איך מקבלים החלטה?
מה שיפה הוא, שגם אם בחרתי, ויצאתי והכרתי והתרשמתי, אני תמיד יכולה לחזור ולבחור עוד אחד ועוד אחד.
מה הסיכוי שבאמת אמצע מישהו מתאים? התשובה כמובן – לא גבוה.
אם כל הזמן אני בהכרה שתמיד יש מי שמחכה לי. למה שאשקיע בהיכרות עם בחור, אם הוא זרק איזה מילה לא במקום, או התלבש לא ראוי, או אם הוא עובד במשרה לא אטרקטיבית?
כך בדיוק מתנהל עולם ההיכרויות הוירטואלי. זה עולם בו אנו נמצאים המון שעות במהלך היום, ויוצא שבקלות אנחנו יכולים להתבלבל עם המציאות האמיתית. אבל, המציאות מדומה. השפע הוא מדומה!
הבחירה באחד, היא הדבר החשוב, לא מה שהשארתי מאחור.
אני צופה אדוקה בתוכנית "חתונה ממבט ראשון". ההיענות הרחבה מצד רווקים להשתתף בתוכנית גדולה, ואני מאמינה כי לו התוכנית הייתה מתקיימת בתקופת רווקותי, סביר להניח שהייתי מגישה מועמדות. למה?
כי היא עונה בדיוק על הבעיה הזאת. היא פותרת לכאורה את בעיה ה FOMO .
ישבו צוות של מומחים, בדקו, ראו, בחנו, שאלו וחקרו ומצאו את האחד בשבילי. כמה קל!
על הרעיון הזה מתבססת התוכנית, שבעיני עונה על אחת הבעיות המרכזיות היום שיש במציאת זוגיות והיא פרדוקס הבחירה.
אז נכון, שלכאורה אנחנו מדלגים על כל שלב ההתחלה, ואין בכלל חיזור בין בני הזוג, או פחד שמא הוא יתקשר או לא. הכל נגיש ונוכח.
וזה גם מה שהופך את הזוגיות ההתחלתית להרבה יותר מורכבת.
אבל כנראה שכל עוד קידוש המערך המשפחתי בארץ יהיה טאבו, ורווקות תחשב כ"מוקצה", אני אמשיך להנחות רווקות כיצד למקסם את הפוטנציאל על מנת למצוא את האחד שלהן, ורווקים ורווקות ימשיכו לרצות להשתתף בתוכנית ריאליטי.
אז מה אני אומרת בעצם?
השפע מדומה. למצוא זוגיות היא ענין קשה, לשמור עליה אפילו יותר. בשביל למצוא את האחד צריך רק אחד.
אין ספק, שבכל אחד מהשלבים צריך להשקיע ולעבוד קשה, ואין ולא יהיה קיצורי דרך.
יש עבודה קשה ששכרה בצידה.
אל תוותרו. תבחרו.
הנה סרטון קצר (3 דקות) שהופק על ידי וואלק פרודקשיין, המתאר באופן מדוייק את פרדוקס הבחירה. לחצו כאן לצפיה
בהצלחה
ענת סלע (MA)
טיפול זוגי | גישור משפחתי | אימון למציאת זוגיות
מומחית למערכות יחסים.