שפת הגוף: השפה השקטה המשפיעה על מערכות היחסים שלנו

זה לא מה שאתה אומר, זה מה שהגוף שלך אומר.

זה לא מה שאתה אומר, זה המרחק הפיזי ביננו.

זה לא מה שאתה אומר זה העוצמה של הצליל.

ללא מילים, מה אני בעצם אומר?

שפת הגוף, אותה שפה שאינה נשמעת אך מדברת חזק יותר ממילים, מהווה מרכיב קריטי בתקשורת בין-אישית.

השבוע נחשפתי למחקר מדהים של אלברט מהרביאן (חוקר מMIT), המסביר עד כמה למילים שלנו יש ממש מעט השפעה בשיחה, בהקשבה להרצאה, או אפילו לפודקאסט. המחקר אינו חדש, אך הוא מהפכני בהבנה שלנו את ההשלכות על מערכותיחסים וקשרים בינאישיים.

 הופתעתי לגלות שלמילים עצמן, יש רק רק 7% השפעה על התקשורת הבינאישית שלנו.

זה הסתדר לי עם המשפט "אנשים אולי לא יזכרו מה אמרת להם אבל הם יזכרו איך גרמת לה להרגיש."

השפה הבלתי מילולית כל כך קריטית שהיא מנבאת הצלחה או כישלון במערכות יחסים, הישרדות של קשרים רומנטים וקשרים משפחתיים.

יצא לכם לשלוח הודעה מרוגשת במיוחד שמחה או עצובה והמסר פשוט לא עבר כמו שחשבתם? ובכן זה בדיוק זה. זוגות המתכתבים בינהם בוואטספ, ומשוכנעים שיש בינהם תקשורת טובה, זה רחוק לפתח קירבה, זה פשוט לא עובד!! לא אפשרי לנהל כעס, תסכול, עצב, אכזבה או שמחה בהעברת מסרים כתובים בלבד. אין ולא יהיה תחליף לשיחה פנים אל פנים. אתם משתמשים רק ב7% מהמסוגלות לתקשורת טובה ומיטיבה, איך זה יכול לעבוד שהשיחה כולה מתנהלת בהתכתבות?

אם רק 7% מהתקשורת היא התוכן, מה מרכיב את השאר?

איפה אותם 93% הנותרים בתקשורת שהיא אינה מילים ?

שימו לב לחלוקה הבאה.

38% מהתקשורת שייכים לקול או אינטונציה. הם מרכיב משמעותי בתקשורת שלנו, ומשפיעים בצורה ברורה על האופן שבו המסרים שלנו מתקבלים.

כמה פעמים שמעתם את המשפט:

"זה לא מה שהיא אמרה אלא איך שהיא אמרה את זה".

" שאתה צועק אני לא שומעת". לא סתם. יש לטונים ולאינטונציה השפעה ענקית!

מהם ה-38% האלה כוללים?

• טון הדיבור: האם הקול שלך גבוה או נמוך? האם הוא רגוע או לחוץ? האם הוא בטוח או מתלבט? כל אלה הם אלמנטים של הטון שמשפיעים על המסר שלנו.

• קצב הדיבור: האם אתה מדבר מהר או לאט? קצב הדיבור יכול להעביר תחושות של התרגשות, עצבנות, או רוגע.

• עוצמת הקול: האם אתה מדבר בקול רם או נמוך? עוצמת הקול יכולה להדגיש נקודות חשובות או להעביר תחושות של כוח או חולשה.

• הטעמה: על איזה חלק במילים אתה מדגיש? ההטעמה יכולה לשנות את המשמעות של משפט שלם ומכאן את כל כוונת המסר.

• קצב הנשימה: קצב הנשימה שלנו משפיע על הקול שלנו ועל הרושם שאנו משדרים.

• הפסקות: הפסקות בדיבור יכולות להוסיף דרמה, להשאיר מתח, למתוח סבלנות וגבולות ולהעביר קו חשיבה\ מסוים, או להדגיש נקודה מסוימת.

• רעשים: צחוק, לא אומר חוסר רצינות, לעיתים צחוק במהלך שיחה משדר מבוכה. אנחות, יכולי לשדר היעדר סבלנות או חוסר שביעות רצון, או צלילים אחרים יכולים להוסיף מידע חשוב על הרגשות שלנו.

הקשר בין מילים לטון: לעתים קרובות, הטון שבו אנו אומרים משהו, חזק יותר מהמילים עצמן. למשל, המשפט "אני שמח לראות אותך" יכול להישמע כנה וחם אם נאמר בטון חם, או כציני אם נאמר בטון קריר.

טון הדיבור הוא הכלי העיקרי שלנו להבעת רגשות. אנחנו יכולים להעביר שמחה, עצב, כעס, פחד, באמצעות שינויים קלים בטון הקול שלנו. אנשם המדברים בטון רגוע יותר ונעים יותר יהיה לנו קל יותר להתחבר אלייהם רגשית. אנשים בעלי טון סמכותי ועמוק יהיה לנו קל יותר ללכת אחרייהם.

טון חם ואמפתי יכול לגרום לאנשים להרגיש בנוח ולהקשיב לנו.

השפעה על התנהגות: הטון שלנו יכול להשפיע על התנהגותם של אחרים. טון אסרטיבי יכול לעזור לנו להשיג את מה שאנחנו רוצים, בעוד שטון פסיבי יכול לגרום לאנשים להתעלם מאיתנו. מעבר להשפעה על אחרים הוא משפיע ישירות על עצמנו ועל הדרך בה אני תופסת את עצמי.

נותרנו עם עוד 55%... שזה יותר מחצי! מהתקשורת שלנו מושפעת מהגוף או הפרצוף.

היא משדרת מסרים עוצמתיים אודות הרגשות, המחשבות והכוונות שלנו.

וכמה היא חשובה ומשמעותית בבנית קשר. יותר מחצי מהדרך בה אנחנו מתקשרים מושפע בכלל מהגוף שלנו. חיוך, הרמת גבה, הרמת גבות, קמט בין הגבות,תנועת ידיים, רגליים, כפות הידיים, כפות הרגליים, תנועות ראש, הליכה, יציבה, לחיצת יד, חיבוק, נגיעה, זקיפות, כיפוף הגב ועוד תנועות והבעות אפילו קטנות ממש המשפיעות על בנייתו של קשר ומערכת יחסים.

כמה קשה לנו לעשות הפרדה בין התוכן לבין הרעש. ובכן, לא סתם.

שפת הגוף משמשת כ"מפה" המאפשרת לנו לנווט את המורכבות של המערכות היחסים שלנו. היא מספקת לנו מידע רב ערך אודות:

בדייטים ראשונים, אתם יושבים זה מול זה או זה לצד זה? אתם יושבים זקופים או כפופים?

אתם מרבים להשתעל ולכחכך בגרון או אתם מדברים בצורה רהוטה?

אתם מדברים בקול רם או שקט? צריך להתאמץ כדיי לשמוע אתכם או מבקשים מכם להוריד את הווליום?

אז ממה מורכבים אותם 55% נותרים?

• רמת הכנות והאמינות: התאמה בין המילים לשפת הגוף מעידה על כנות, בעוד חוסר התאמה מעורר חשד. אם אני אומרת "אני סומכת עליך", אבל העמידה שלי מרוחקת, אצבעות הידיים מקופלות פנימה, הרגליים פונות פנימה בסגירות, זה לא בהכרח שאני סומכת על הצד השני אלא ההבעה הגופנית אומרת בעיקר "תציל אותי", או אין לי ביטחון בי שאני מולך.

• רמת המעורבות והעניין: שמירה על קשר עין רציף, הנהון, והטייה קלה קדימה מעידים על מעורבות ועניין. מספיק שאני אשב ומל אדם קרוב אליי ואהנהן בהקשבה אבל אחזיק את הטלפון הסלולארי ביד, אני משדרת כפילות של מסרים. אני מהנהנת, כביכול מקשיבה, אבל הטלפון ננצא ביננו ושומר עלי גם בעניינים אחרים מעניינים לא פחות מאשר השיחה הזאת.

• רמת הנוחות והביטחון: יציבה זקופה, ידיים לא שלובות, מה היא מידת הקירבה הפיזית ביני לבין הפרנטר והבעת פנים רגועה מעידות על נוחות וביטחון. לשבת על הספה בערב יחד, או בשתי כורסאות נפרדות? אני יושבת בישיבה מזרחית ברגליים מכופלות על הספה, או רוכנת קדימה בישיבה בקצה הספה? ישיבה מזרחית על הספה תעיד על סגירות, ישיבה בקצה הספה רוכנת קדימה אומרת בהכרח אני בעמדת היכון ללכת מפה.

• רמת הכח והסמכות: יציבות שולטת, מבט ישיר, ותנועות ידיים בטוחות מעידות על כח וסמכות. עד כמה אני משתמשת בידיים שלי בזמן דיבור? אני מניפה אצבע כדיי להוכיח נקודה, או שאני מניחה ידיים על המותניים? אני יושבת או עומדת בשיחה? שאני יושבת והפרטנר ממולי עומד זה משדר אני קטנה לעומתך, יש לך יתרון בכוח ביננו.

  

  הרווח שבינו לבינה, מה הוא אומר?

לסיכום

על ידי לימוד שפת הגוף שלנו ושל הסובבים אותנו, נוכל לשפר את התקשורת הבינאישית שלנו, ליצור קשרים עמוקים יותר, ולהשיג הצלחה רבה יותר בכל תחומי החיים.

שאני מנסה להעביר מסר בצעקות, הסיכוי שהמסר יעבור באופן טוב יותר הוא קלוש. או לפי המחקר בעל סיכויים של 7%. המסר העובר לצד השני זה בעיקר רמת הכעס, אם בכלל יש מסוגלות לאמפטיה בצד השני.

לשפה השקטה יש השפעה גבוהה משמעותית מזו הווקאלית, וככל שנידע להתייחס להשפעה שלה במערכת יחסים שלנו נוכל לשפר משמעותית את הקשר.

אנחנו עם של יוצאי צבא או משרתים פעילים, אם אתם שומעים יותר ויותר משפטים כמו "אתה מדבר אליי כאילו אני חייל שלך", או "אל תתני לי פקודות", שווה רגע לעצור ולבחון את עצמי מה הטון שלי בעצם אומר, גם אם הכוונות שלי טובות.

זכרו שאין תחליף לשיחה פנים אל פנים, גם אם היא נעשית "על הדרך", אנחנו משדרים הרבה מעבר למילים, ושתיקה עוצמתית הרבה יותר מלא להגיד כלום.

הלימה בין הטון, שפת הגוף והתוכן יצליחו כנראה לחבר בין בני הזוג בצורה מיטבית. זה לא תלוי בבן הזוג אלא בנו בלבד. ואם אני מקבלת הערות על האיך, זה מהותי לא פחות אם לא יותר, מהמה.

ענת סלע (MA)

ייעוץ זוגי ומיני.