לפני שלוש שנים יצאתי ממערכת יחסים ארוכה, הייתי משוכנע שהיא האחת, אהבנו בטרוף, היה לנו הרבה מכנה משותף, אני עד היום לא מצליח להבין למה זה באמת נגמר.
אני מת להתקדם הלאה. אני יוצא למלא דייטים, פוגש בחורות יפות, מוכשרות, כאלה שאמא שלי תהיה מבסוטה שאני מביא הביתה, רק שאף אחת לא נשארת.
האחרונה העיזה להגיד לי שאני חסום רגשית. מה?? אני?? אני כולי רגש, בוכה ומתרגש משטויות, מזיל דמעות בקלות. איך בדיוק זה נקרא להיות חסום רגשית?
אבל היא לא נשארה כדיי לנסות להסביר.
אכן מצב מאוד מתסכל.
מה זה בעצם להיות חסום רגשית? למה כל כך חשוב לעבד רגשות? כיצד עיבוד רגשות נכון ישפיע לחיוב על ההתפתחות האישית ועל הדרך בה נעצב את המסוגלות לפתח חוסן נפשי?
ארוע חיים שלא עובד רגשית, בדומה לחווית הפרידה שעברת, ייכנס לזכרון המודחק במוח. אבל הוא לא באמת יודחק. ברגע שנתקל בארוע דומה, הזכרון יעלה והתגובה הרגשית תהיה חזקה יותר ומשמעותית אף יותר. תגובה רגשית חזקה זה אומר כעס מאוד גדול היום, על מצבים דומים מהעבר בהם לא התייחסו אלייך, פגעו או העליבו אותך. החיבור בין אותם ארועים לא יהיה ישיר. זאת אומרת לא תדע לקשר בין הפגיעה בעבר לפגיעה היום, חוץ מזה שהתגובה לפגיעה תהיה עוצמתית הרבה יותר.
מה הכוונה לא עובד רגשית?
לא באמת נתת מקום להתאבל על חווית הפרידה הקשה, לא באמת עיבדת את ההתנהגויות ולמדת מהטעויות שעמן התמודדת בקשר. רצת הלאה לרפא את הכאב. כביכול שמת פלסטר כדיי לעצור את הדימום. הדימום באמת נעצר, אבל הפצע לא נרפא.
בעיבוד רגשי גם מרפאים את הפצע.
אם אתה חש שאתה מגיב בצורה לא פרופרציונאלית לארוע מסויים, זה כנראה כי אתה מגיב לא רק לארוע הנוכחי, אלא, לארועים דומים שקרו. ולכן התגובה חזקה הרבה יותר,
דוגמא נוספת להתמודדות הדחקת רגשות היא הימנעות.
אחת ההשפעות הכי חזקות של הדחקה היא שאני נמנע ממצבים העלולים להוביל אותי לאותן רגשות שליליים. אם לא למדתי כיצד להתמודד עם הרגש השלילי, אני אצור מנגנון אוטומטי של המנעות כדיי להגן על עצמי מפגיעה נוספת.
לדוגמא – אני אמנע מלהיפתח ולהיחשף בזוגיות חדשה, כי אני חושש מפני התמודדות עם פרידה. והפרידה מובילה אותי לתחושות ולרגשות שליליים.
אם אני אהיה ראציונלי, ומודע לדרך ההתנהגות שלי אוכל גם לשפר את העולם הרגשי?
להתמודד עם העולם באופן ראציונלי, מחושב, לפי עלות מול תועלת, לפי כמויות, מספרים, חישובים אינה באמת עוזרת להתמודד עם העולם הרגשי אלא מדמה התמודדות נוחה יותר. שיפור העולם הרגשי יוכל להתפתח משמעותית ברגע שנדע לזהות סיטואציות ולהתמודד איתן באופן שונה מבדרך כלל. אם עד היום האוטומט שלי נמנע מריבים וויכוחים, התמודדות רגשית תהיה כזאת, שתאפשר לעצמך להגיב אחרת לסיטואציות מהן נמעת. ולעבד אותן כחווית צמיחה והתפתחות. כך תצליח לשנות דפוסים לאורך זמן.
מה עוד ההשלכות של הדחקה רגשית?
אכילה רגשית, התמכרויות הרסניות כל אלה הם תוצאה של חוסר התמודדות עם רגשות.
אני כועס? אני אוכל, אני מתוסכל? אני אוכל, אני אוהב? אני אוכל, משעמם לי? אני אוכל.
בכל המצבים הללו ההתמודדות איננה עם הרגשות. מה גרם לי לכעוס? מה גרם לי להיות מתוסכל? האם השוקולד יגרום לי לא להיות מתוסכל, או רק יסיח את דעתי מהענין?
גם בהתמכרויות, לסמים, אלכוהול, פורנו, שופינג, אני מקהה את חושיי בגירויים חזקים מאוד כדיי שאוכל להסיח את דעתי מהקושי בו אני נמצא.
בריחה מרגשות והדחקתן אינה אלא התמודדות רגעית. הכעס או העלבון לא ייעלמו אם לא ניתן לו מקום.
אם כל פעם שאני נעלב ממשהו אני אפתח את המקרר ואוכל, ואתעסק במזון כתרופה (גם אם הוא בריא), אני לא באמת אתמודד עם העלבון אלא אסיח את דעתי ממנו.
כך שהעלבון יתפוס מקום של כבוד בזכרון המודחק, ויישלף בתגובה קשה הרבה יותר מהפגיעה הראשונית.
לדוגמא גבר אלים. אם הכלי היחידי שיש לו הוא הידיים כדיי לבטא רגשות, ולא יטפל בשורש הבעיה (כעס, תסכול, הזנחה, נטישה מההורים, החיים עצמם) טיפול נכון יהיה התמודדות עם העולם הרגשי החסום. וככל שהעולם הרגשי מודחק ואינו מטופל תהליך ההחלמה יהיה ארוך הרבה יותר.
למה החלמה? האם הדחקה רגשית היא מחלה?
הנסיון שלי מראה כי יש קשר ישיר בין מחלות לבין מחסומים רגשיים.
המדע עוד לא הוכיח קשר ישיר בין מחלות למחסום רגשי, אך יותר ויותר גישות טיפול אלטרנטביות מוכיחות שיש בהכרח קשר.
אם אתם סוחבים תסכול לאורך זמן, אם אתם נמנים מהטיפוסים המרצים (פליזרים), אם אתם מאלה שדואגים שרק יהיה שקט, נמנעים מריבים, אם שיח רגשי קשה לכם ואתם לא מוצאים בו תועלת, תבדקו את עצמכם מדיי פעם למחלות בטן. מעיים, קיבה, קושי נשימתי, כאבי שרירים. אני מאמינה שיש להדחקה רגשית השפעה ישירה.
גוף ונפש האדם אחד הם. מה שקורה לך בנפש משפיע ישירות על הגוף.
אז גם אם עדיין אין מחקר המעיד על קשר ישיר בין השניים, עדיין יש כאן מספיק סיבות ללמה שווה לפתוח ולהיפתח רגשית.
זה ישפיע על העולם האישי שלך במידה רחבה, ישפיע על המסוגלות לפתור קונפליקטים, לחשוב יצירתי ולתת חופש להתנהלות בעולם הזה מבלי לחשוב מדיי על נכון או לא נכון. מציאותי או לא.
לקראת הוולנטיין – אם אין סימן גדול יותר מלב עם דובי ענק שחלפת על פניו ברגע בקניון – אל תרוץ לקנות אותו. תגיד לה אני אוהב אותך. ככה פשוט. זה מאה אחוז אקולוגי ובחינם.
ענת סלע. MA
ייעוץ זוגי ומיני
מומחית למערכות יחסים