זהירות סוכר בכמות גבוהה

שנות התשעים מוקדמות, חבורה של נערים בערב ל"ג בעומר, נשארים ערים כל הלילה, נרגשים מההליכה בחסות החשיכה לכיוון הדרייבאין כדיי להציץ מעבר לגדר בסרט כחול המוקרן על מסך ענק. אז עוד קראו לזה סרט כחול. כולנו ידענו שזה מציצני, לא אמיתי ובעיקר "סוטה". אבל זה משהו שכל החברה עשו ואני חלק מהם. זה בהחלט נחשב מעשה מסעיר. שלושים שנה קדימה והיום סרטים פורנוגרפים נמצאים בהישג יד. לא צריך להסתתר, לא צריך לצאת מהבית, "עונג צרוף בכף היד".

יש הסכמה רחבה ודיי ברורה שצפייה בפורנוגרפיה בקרב ילדים ונוער מסוכנת. זה לא יסכן את חייך, אבל חשיפה לפורנוגרפיה בגיל צעיר מסכנת את ההתפתחות המינית התקינה אצל ילדים ובני נוער, ויש לה השפעות הרסניות על המסוגלות לפתח אינטימיות מינית טובה ובריאה.

אבל… יכול להיות שמה אנחנו צריכים להיזהר ממנו הוא משהו הרסני לא פחות ואפילו מסוכן לתפיסת מערכת יחסים אמיתית ומיטבית?

מתוך הסרט "אישה יפה" 1990

קומדיות רומנטיות, סרטי דיסני, סדרות טלוויזיה אייקוניות, וכל הז'אנר הנפוץ מאוד עד היום השפיע רבות על תפיסת מערכת יחסים והוא הרסני לא פחות.

באותן תחילת שנות התשעים הייתי יושבת עם חברות וצופה בסרטים שנצרבו אצל חברותיי ואצלי כמחוללי זוגיות טובה ואמיתית. כל גבר הוא פוטנציאל להיות רגיש על, יודע בדיוק מה לומר כדיי לחזר, כך לא נשארנו אדישות לקולות הסקסופון ברקע בסצנות חיזור, או מונולוגים חוצי אוקיאנוסים שהנה, גם אותי יתפוס גבר שרמנטי, יהפנט אותי בזרי פרחים עצומים ויגיד לי בדיוק את מה שאני צריכה לשמוע.

אותם סרטים אייקונים וסדרות קלאסיות עליהן גדלנו, והן נמצאות היום בכל ערוצי הסטרימינג באופן כזה שאי אפשר לפספס. לא משנה באיזה שנתון נולדת, תמיד תוכל למצוא את אותן קלאסיקות והן משפיעות לא פחות על ילדים ונוער בצפיה כביכול תמימה.

 ילדה בת חמש או שש שתצפה בסרטי דיסני,  (ותבין בדיוק מה תפקידה של בת הים הקטנה), היא אותה נערה שתריץ בינג' על פרנדס, או בסופ"ש עם החברות יצפו ב"10 דברים שאני שונאת אצלך". ושם תחכה לא אחרת מאשר סצנת החיזור ההוליוודית בה פטריק (הית' לדג'ר) תופס את הרמקולים המשדרים לכל בית הספר כדיי לשיר לבחורה  בה הוא מעוניין "cant take my eyes of you", ואם זה לא מספיק הוא עושה את זה תוך כדיי ליווי תזמורת בית הספר על מגרש הספורט בעוד הנערה נמצאת באימון.

סך הכל הגיוני.

 פנטזיה. מה אמיתי ומה לא. הטשטוש בין המציאות לפנטזיה הורסת כל חלקה טובה של מסוגלות להבין מה היא מערכת יחסים טובה ומיטיבה, ויותר מזה כיצד בונים אינטימיות בלי לבוא בדרישות או תלונות "הוא לא רואה אותי, "היא לא מקשיבה לי".

רומנטיקה… ישבו להם כמה תסריטאי הוליווד מאחוריהם תאגידי ענק, מנתבים את השיטה לבניית המחזר האולטימטיבי, ממנו יצמח בן זוג מתחשב, מפנק שרואה רק את צרכי בת זוגו הרבה לפני צרכיו האישיים. הרי זאת זוגיות טובה. אז זהו שלא.

הבחור יהיה אחת מהאופציות הבאות- מרדן קשוח עם מסוגלות רגשית יוצאת דופן, (אנחנו נחשף לרגישות הזאת רק בחיזור מול בחורה), או החנון שהופך לקול ורק ככה כובש את הבנות.

הבנות- אם היא קשוחה, יהיה זה הגבר שירכך אותה, ואם היא עדינה ונוגה יהיה זה הגבר שיחספס אותה. ואם לא יהיה גבר בתמונה אז היא תישאר רווקה ממורמרת  ושונאת אדם שרק מנסה למצוא את מקומה בחברה כמובן היא תהיה גם רעה. אנחנו נשנא אותה.

דוגמאות?

גריז, שהארי פגש את סאלי, ריקוד מושחת, אישה יפה, בתול בן 40, 10 דברים שאני שונאת אצלך, 50 דייטים ראשונים, ג'רי מגוויאר, וכמעט ולא יהיה סרט שהנרטיב שלו היה שונה מהאחר.

סדרות טלוויזיה עתיקות יותר היו מי הבוס, שושלת, ספינת האהבה, בוורלי הילס 90210, אלי מקביל, דוסון קריק חברים, והיד עוד נטויה. 

מתוך הסרט "ריקוד מושחת" 1987

אין מה ללכת רחוק מדיי. אני רואה את הזוגות המגיעים אליי לקליניקה. משוכנעים שהם יודעים מהי זוגיות טובה והמטרה של הטיפול היא לתקן אותו או אותה.

אולי אחד המשפטים הנפוצים ביותר אצלי בקליניקה הוא "היא לא רואה אותי", "הוא לא מקשיב לי" ונע ונד סביב הצורך שיראו וישמעו אותנו.

מאיפה זה מגיע? מהצפייה בסרטים הללו כמובן. ככה זה אמור להיות...הידיעה שאני יכול להשתמש באחר כאובייקט לצרכים שלי. ככה נוצרת החפצה. תהיי סקסית, תמיד יבוא לך, מה זה משנה מה קרה כאן, זה הדבר הנכון לעשות כדיי לשמור על זוגיות, יבוא לך.

כן, גם המחשבה שבן הזוג יעשה לי מחוות רומנטיות כאלה, הוא יקשיב לי, הוא יראה אותי, מחפיצה אותו בדיוק באותו האופן. הן אינן נפגשות עם האדם האמיתי מולן אלא עם איזו דמות פנטזית בדיוק כמו בסרט.

הציפיה הלא סבירה שבן הזוג שלי יאחה לי את הלב, יהיה שם בשבילי ללא תנאי מקדים היא מתכון מוכח לתסכול מתמשך בזוגיות והדבר מוביל לאשליה קלאסית של מה היא זוגיות אמיתית ונכונה.

ובכן, לא כך הדבר.

זוגיות אמיתית טובה ונכונה היא כזאת בה אני בוחרת לעשות מה שנכון לי ומה שיקדם את הזוגיות. לא מתוך חובה, לא מתוך המסמך עליו חתמנו, אלא מתוך קרבה אמיתית קודם כל לעצמי. להיות ראויה לאהבה עצמית, הערכה עצמית, ידיעה ברורה שאני לעצמי ומתוך המקום האישי אני יכולה להיות עבור הפרטנר שלי.

אחת התובנות שאני מדגישה בקליניקה היא שאני לא חייבת כלום לאף אחד. בן זוגי לא חייב לי ואני לא חייבת לו. אם אני עושה משהו עבורו  זה מבחירה מלאה, ולא כי התחתנו או כי יש לנו ילדים משותפים.

לסיכום

קומדיות רומנטיות הן פנטזיה, הן אולי מדמות מערכות יחסים אמיתיות אך הן רחוקות שנות אור מהמציאות.

ילדות וילדים הצופים בסרטים אלו יצטרכו תיווך לא פחות מאשר חשיפה לסרטי פורנו עליהם אנחנו יודעים בוודאות להזהיר.

דיסני, עם כל כמה שאלו הם סרטים המותאמים לילדים, יש בסרטים אלו לא מעט מסרים שגויים על תפקידיהם של ילדות, נשים גברים מי טוב ומי רע. אם תרשו לעצמכם לחשוב על מערכת היחסים שלכם מתוך זכות ולא מתוך חובה, אם תבינו שקומדיות רומנטיות הן לא אחרות מאשר פנטזיה לא ריאלית על החיים עצמם, תראו שתרוויחו הרבה יותר, ראשית את עצמכם ובהקשר ישיר גם את הזוגיות שלכם.

ואולי המסר הכי חשוב- לתת לילדים ולילדות שלכם דוגמא טובה למהי זוגיות טובה, תאלצו להבין שהם צופים בכם כל יום כל היום. זה לא רק מה שאתם עושים זה גם מה שאתם לא עושים. השקיעו בזוגיות שלכם. זה הסרט הטוב ביותר בו תוכלו להחליט על הדמויות, התסריט, הבימוי ההפקה והוא יילך איתכם שנים קדימה.

שתהיה צפיה מהנה ואחראית.

ענת סלע (MAׂ)

ייעוץ זוגי ומיני

מומחית למערכות יחסים