הבלוג: מאמרים מעוררי מחשבה על זוגיות ומיניות

כמה פעמים אנחנו דואגים, מזכירים, מנהלים, מתערבים ואפילו מנסים להציל כי כל כך אכפת לנו? באיזשהו שלב אנחנו כבר לא יודעים איפה נגמרת האחריות שלנו ומתחילה האחריות של האדם שמולנו. בחופשה המשפחתית, בתוך הזוגיות שלי ואפילו בקליניקה, השנה פגשתי שוב ושוב את הגבול הזה. הבנתי שלהיות מובחנת לא אומר להיות פחות אכפתית, אלא ללמוד לאהוב, להיות שם ולהשפיע, בלי לקחת על עצמי את החיים, הבחירות וההצלחות של האחר. זה בלוג אישי על מה שאני עדיין לומדת. לעשות את החלק שלי, ולסמוך על מי שמולי שיעשה את

אם משהו היה קורה בטח הייתי מרגיש אם היתה בגידה, הייתי יודעת. אלו משפטים שאני שומעת לא מעט בקליניקה. הם נאמרים לעיתים בביטחון, ולעיתים דווקא מתוך חשש עמוק. כולנו רוצים להאמין שנדע לזהות אם משהו משמעותי השתנה במערכת היחסים שלנו. אבל המציאות מורכבת הרבה יותר. רוב האנשים אינם מפספסים את הסימנים משום שהם תמימים או משום שאינם ערניים. הם מפספסים אותם משום שהם בני אדם. המוח שלנו בנוי להגן על תחושת הביטחון, לשמר יציבות ולהימנע ממידע שעלול לערער את העולם המוכר לנו.

את נמצאת שם. פיזית לפחות. את שוכבת ליד בן הזוג שלך, מרגישה את המגע, שומעת את הנשימות, משתתפת בכל מה שקורה. אבל בתוך הראש מתנהלת מציאות אחרת לגמרי. את בודקת, משווה, מנתחת וחושבת. נשים רבות חוות את המיניות שלהן דרך עיניים ביקורתיות וסקרניות שמופנות כלפי עצמן, במקום דרך התחושות שמגיעות מתוך הגוף. הן עסוקות באיך הן נראות, מה בן הזוג חושב, האם הן מספיק משוחררות, והאם הן עומדות בציפיות, עד שלא נשאר מספיק מקום פשוט להיות.

אם את מוצאת את עצמך שואלת "אולי אני מגזימה?" "למה אני מרגישה ככה כשעל פניו הכל בסדר?" הבלוג הזה נכתב בדיוק בשביל הרגעים האלה. הוא עוסק בדינמיקות זוגיות מורכבות ושקטות, כאלה שלא תמיד רואים מבחוץ, אבל מורגשות היטב מבפנים — במילים, במגע, בשתיקות, ובתחושת הערך העצמי שנשחקת עם הזמן. זהו מרחב להתבוננות כנה ועדינה, שמנסה לעשות סדר בבלבול, לתת שם לחוויות שקשה להסביר, ולעזור לך להתחיל להקשיב לעצמך מחדש.

האם יש דרך לשקם זוגיות לאחר בגידה? יש דרך לשקם אמון שנפגע? בואו לבדוק כיצד בגידה יכולה לעורר את המשבר ודרכה להצליח לבנות משהו קשר אחר

על הריב של אתמול או על משהו הרבה יותר ישן? ריב אחד קטן מצליח לפעמים לפתוח מגירה שלמה של תחושות, זיכרונות וחוויות שנשמרו בגוף הרבה לפני שהראש הסכים לשכוח. בבלוג החדש אני כותבת על זיכרון זוגי, על איך הוא פועל דרך רגש ומיניות, ועל מה קורה כשמפסיקים להתווכח מי צודק ומתחילים להקשיב למה שנצרב. הזמנה לקריאה שקטה, למי שמרגיש שהריבים מוכרים לו קצת יותר מדי.

את מרגישה אהובה, אבל לא תמיד “נדלקת הגוף שלך מבקש מגע, אבל לא בהכרח סקס. המחשבה על יוזמה מינית גורמת לך יותר לעומס מאשר לעונג. כל ניסיון לדבר על זה יוצר מתיחות, כאילו משהו בך “מקולקל”. ולפעמים, גם שכבר עולה בך החשק, ההתארגנות למאורע דורשת אנרגיה הרבה מעבר ליכולותייך. אם מצאת את עצמך מהנהנת בלב, זה לא כי יש בך משהו לא תקין. זה כי יש כאן סיפור עדין שמבקש תשומת לב. איך פערי חשק יכולים להפוך לקרבה ולא לכאב, להתפתחות מתוך מקום בוגר ולא מתוך נזקקות.

יש משפט שאני שומעת שוב ושוב בקליניקה: " כל היום הוא מתעלם ממני ולא החליף איתי מילה, בערב נכנסים למיטה והוא מצפה לסקס" איך עדיין יש מי שחושב שחשק אפשר להדליק בלחצן, בלי רוך, בלי קשר, בלי שיחה קודם. אז בואו נדבר על זה רגע למה בעצם שנרצה מגע ממי שלא נחמד אלינו? מה נראה לך? שכח מזה... כשהמיניות הופכת לכלי שליטה מתי בפעם האחרונה שמתם לב שמיניות הפכה אצלכם לכלי ניהול בזוגיות?כשסקס כבר לא נובע מרצון, תשוקה או חיבור אלא הופך לאמצעי בקרה ושליטה אז דגל אדום מתחיל להתנופף

עשר תשובות שיתנו מענה לשאלות שכל זוג צריך לשאול את עצמו. לכבוד השנה החדשה

זה לא מה שאתה אומר, זה מה שהגוף שלך אומר. זה לא מה שאתה אומר, זה המרחק הפיזי ביננו. זה לא מה שאתה אומר זה העוצמה של הצליל. שפת הגוף, אותה...